בסביבות גיל 2.5–3, ילדים רבים מתחילים להפחית או לוותר על שנת הצהריים, אך המעבר הזה אינו פשוט. חלק מהילדים עדיין זקוקים לתנומת צהריים כדי לתפקד היטב במהלך היום, בעוד שיש כאלה שמתנהלים בסדר גמור בלעדיה.
למה שנת צהריים חשובה בגיל הזה?

1. התפתחות פיזית ומנטלית: ילדים בגיל 2.5–3 נמצאים בעיצומה של התפתחות מואצת מבחינת גדילה, יכולות מנטליות וחיזוק מערכת העצבים. שינה עוזרת לשימור האנרגיה.
2. מצב רוח וקשב: שינה מספקת ביום עוזרת להפחית עצבנות ותסכול ולעודד ריכוז טוב יותר ויכולת ללמוד דברים חדשים.
3. שיפור איכות הלילה: יש ילדים שהעייפות המוגזמת בשעות הערב גורמת לקשיים בהירדמות, ושנת צהריים יכולה לעזור למנוע זאת. ילד שמגיע לשנת לילה בעייפות יתר ישן בצורה פחות איכותית בלילה וזה עלול לגרום ליקיצות.

האתגרים של שנת צהריים בגיל הזה

• סירוב לשינה בצהריים: ילדים רבים בגיל זה מתחילים לדחות את שנת הצהריים או מתנגדים לה.
• שינה ביום שמקשה על שינה בלילה: תנומה מאוחרת או ארוכה מדי עלולה לדחות את שעת השינה בערב.
• מעבר טבעי להורדת השנ"צ: עם הזמן הצורך הפיזיולוגי בשנת צהריים מצטמצם, אך הילד עשוי עדיין לגלות סימני עייפות לקראת אמצע היום.

כיצד להחליט אם הילד עדיין זקוק לשנת צהריים?

1. האם הילד מראה סימני עייפות פיזית (משפשף עיניים, כועס או חסר מנוחה) בשעות הצהריים?
2. האם הילד מתנהל בצורה רגועה ורעננה עד הערב, אם הוא לא ישן בצהריים?
3. האם שינה בצהריים גורמת לדחיית שעת השינה בערב בצורה קיצונית? (תשע בערב וצפונה)

אם הילד עדיין זקוק לשנת צהריים-אפשרי לו לישון אך שימי לב שהשינה לא עולה על שעה ורצוי לא אחרי השעה 15:00 כי אז זה עלול לגרום לו להירדם מאוחר בערב. (להשכיב אותו מוקדם באזור 12:00-12:30)

אם הילד כבר לא זקוק לשנת צהריים- תכנני "זמן מנוחה" שקט כתחליף, שבו הוא יוכל להירגע עם פעילות שקטה כמו ספר, ציור, מוזיקה מרגיעה.

התמודדי עם התנגדות בצורה רגועה- היי עקבית וסבלנית אם הילד מסרב לשכב במיטה. נסי להסביר ששינה תעזור לו להיות רגוע יותר בהמשך היום.

מה אם הילד מסרב לשינה ועדיין עייף?

• נסי לשלב תנומה קצרה מאוד (15–20 דקות) אם את מזהה שהילד זקוק לכך, כמו למשל במהלך נסיעה באוטו.
• אם לא ניתן לשלב תנומה, אפשרי לו לבלות אחר הצהריים בפעילויות שקטות שיקלו עליו ולהשכיב אותו לשנת לילה מוקדם יחסית כדי לא יגיע לעייפות יתר.

ההשפעה על שינת הלילה

• אם את שמה לב ששנת הצהריים פוגעת בשינה בלילה (הירדמות מאוחרת או התעוררויות תכופות), שקלי לוותר עליה לחלוטין. רק שימי לב שהילד ישן מספר שעות מספק בלילה (10–12 שעות).
• מה עושים אם המטפלת לא מסכימה לוותר לילד על שנת צהריים? תופעה מוכרת בהרבה מסגרות…אפשר לבקש שתתן לילד להיות עם ספרים או משחק שקט בצד כדי לא להפריע לילדים האחרים או לבקש ממנה שתעיר אותו אחרי 40 דק'-שעה. 
• אם הוא עדיין ישן במסגרת וזה גורם לו להירדם מאוחר בערב זכרי שזה מצב זמני, אוטוטו הוא יעלה לגן עירייה שם אין שנת צהריים והוא יחזור להרדם בערב בצ'יק אחרי יום עמוס מלא חוויות.

לסיכום

שנת הצהריים בגיל 2.5–3 היא נושא רגיש המצריך איזון וגמישות. לכל ילד יש את הצרכים הייחודיים לו, ולכן חשוב להקשיב לצורך של הילד ולהתאים את השגרה בהתאם. גם אם הילד לא ישן, "זמן מנוחה" רגוע יכול להיות חלופה נהדרת שיעזור לו (ולך) לעבור את היום בכיף וברוגע. 🌟